מדריך למשתמש

הספר הועלה לאינטרנט כ'יומן רשת' (בלוג) כאשר כל דף ביומן מכיל ביוגרפיות של כ 12 רבנים. שמות הרבנים מסודרים ע"פ שם משפחתם בעברית. בראש כל קבוצה שמות 2 רבנים, השם הראשון פותח את הרשימה. השם השני מסיים את הרשימה.
מקום כהונתם/לימודם/פעילותם/הוראתם האחרון בטרם נספו הודגש וכן התווספה בסוף כל דף תגית (Tag) המכילה את שם המקום בעברית. תגית זו משמשת כקישור לביוגרפיות נוספות של רבנים מאותו מקום.
לעתים נמצאו יותר מרב אחד מאותה עיר באותה רשימה.

כיצד לחפש


- אם ידוע שם משפחתו של הרב, יש לחפשו בארכיב השמות הנמצא בתפריט הצד.
.
.
.

- אם ידוע מקום כהונתו האחרון יש לחפשו ברשימת מקום כהונתם האחרון הנמצאת בתפריט הצד. בתפריט זה מצויינים גם מספר הדפים שבהם נמצא המקום. אם המספר גדול מ-1 משמעות הדבר כי רבנים נוספים שרתו/למדו/לימדו/פעלו במקום זה וע"כ כדאי לעבור על כל הדפים שיוצגו.



- אפשר גם לחפש חיפוש כללי בתיבת החיפוש שבראש האתר, התוצאות יציגו דפים הכוללים כאמור 12 ביוגרפיות בכל דף.


- המנוע הנמצא בתפריט הצדדי הוא מנוע ניסויי שלעתים יציג תוצאות "מפתיעות".


מקורות


רשימת קיצורים
אב"ד - אב בית דין.
דומ"ץ - דיין ומורה צדק.
מו"ץ - מורה צדק.
מ"ץ – מורה צדק.
ראב"ד - ראש בית דין.
ר"מ - רב בישיבה.
שד"ר – שליח דרבנן. כאן מי שעוסק בגיוס כספים לישיבה.
שו"ב - שוחט ובודק.
ת"ת – תלמוד תורה.
משפיע - בישיבות ובחסידות חב"ד. אחד החסידים המשתייך בדרך כלל לשכבת גיל מבוגרת יותר,ומשמש כחונך ומורה לחסידים האחרים. בהליכותיו וברוחו החסידית הוא משמר באישיותו ובהתנהגותו את האתוס החסידי.
קיבוץ גבוה – קבוצה של תלמידים נבחרים שלמדו בישיבות מסויימות ברמה יותר גבוהה.
ראש הקהל – נשיא הקהילה היהודית. בדרך כלל היה התפקיד הזה שייך למשפחות המכובדות שבאותה העיר, והוא עבר בירושה, על פי שיטת בחירות שמנעה מן השכבות הרחבות של הציבור היהודי להשתתף בהן. במאה העשרים נעשו מאמצים כדי לשבור את המעגל הזה, ולהנהיג בקהילות בחירות דמוקרטיות שיאפשרו לבחור לתפקיד הזה ולשאר תפקידי המפתח בעיירות אנשים מכל החוגים.
ראש מתיבתא - ראש ישיבה.
רב מטעם - רב שהשלטונות, ולא יהודי העיר, אישרו את מינויו. רובם היו אורתודוקסים וחלקם גם ציונים.
שֹופּ - בתי המלאכה שהקימו הגרמנים בגטו ורשה ובגטאות אחרים, ובהם עבדו היהודים בעבודות שהיו קשורות למאמץ המלחמתי. זמן מה הם נחשבו למקומות מוגנים מפני השילוחים למחנות. השופ לעיבוד עורות של שולץ נמצא בגטו ורשה בביתו של התעשיין אברהם הנדל, והוא הסדיר אצל השלטונות שרבנים ובני משפחותיהם יוכלו לעבוד בו. כך הם יכלו ללמוד ולהימנע מחילול שבת.


מושגים גאוגרפיים
בוקובינה - נמצאת במורדות המזרחיים של הרי הקרפטים. היתה ארץ הכתר המזרחית ביותר באימפריה האוסטרו-הונגרית. עיר הבירה שלה היא צ'רנוביץ. בנובמבר 1918 היא התאחדה עם רומניה הגדולה. ביוני 1940 היא נכבשה בידי הרוסים, וכעבור זמן קצר שוב בידי הרומנים. רוב היהודים שחיו בה גורשו לטרניסטריה, ולא שבו משם. היום שייכת דרום בוקובינה לרומניה, וצפונה – לאוקראינה.
גליציה - חבל ארץ במזרח אירופה מצפון להרי הקרפטים. משנת 1772, עם חלוקת פולין, ועד 1918 היא היתה ארץ כתר אוטונומית בקיסרות האוסטרו-הונגרית. היא מחולקת לגליציה המזרחית שבירתה היא לבוב, וגליציה המערבית שבירתה היא קרקוב. בין שתי מלחמות העולם השתייך כל האזור לפולין. אחרי מלחמת העולם השניה סופחה גליציה המזרחית לאוקראינה.
ווהלין - חבל ארץ בצפון מערב רוסיה הלבנה. לפי חוזה ריגה,1921, עבר חלקה המערבי, עם הערים לוצק ורובנו לידי פולין, ואילו חלקה המזרחי נשאר בידי רוסיה הסובייטית. אחרי מלחמת העולם השניה הוא עבר לברית המועצות. היום בלרוס.
זַגלֶמביה – אזור תעשייתי בדרום פולין, הגובל בשלזיה. הערים הגדולות בו הן דומברובה גורניצ'ה ובנדין.
טרנסילבניה - אזור היסטורי המהווה את החלק המרכזי והמערבי של רומניה. מאמצע המאה הי"ט היה היתה פרובינציה הונגרית. חוזה ורסאי, שנחתם רשמית ב-1919, הכיר בריבונותה של רומניה עליה. באוגוסט 1940 העניק היטלר את חציה הצפוני להונגריה.ב-1947 הוא הוחזר לרומניה. הקהילות היהודיות החשובות שם היו סיגט, סאטמר, קלוז', טימישורה.
פולֶסיה - חבל ארץ בדרום מערב רוסיה הלבנה, זרוע ביצות ויערות. בחלוקות של פולין הוא צורף לקיסרות הרוסית, והיתה בו אוכלוסיה יהודית גדולה. לפי חוזה ריגה,1921, הוא נכלל בתחומה של פולין, ועיר הבירה שלו היתה בריסק דליטא, Brześć nad Bugiem. בספטמבר 1939 הוא סופח לברית המועצות. אחרי מלחמת העולם השניה הוא עבר לברית המועצות. היום בלרוס.
קרפטורוס - חבל ארץ בדרום מזרחה של פולין. עד 1918 השתייך לאוסטרו-הונגריה. בין שתי מלחמות העולם - צ'כוסלובקיה. הערים הגדולות שבו הן אונגוואר ומונקאץ'. שתיהן, עם שטחים נוספים מסלובקיה, הועברו בשנת 1938-9 לידי ההונגרים -לגרסתם "שוחררו"- על פי הסכם מינכן. הגרמנים שילמו להונגרים בעד הצטרפותם למדינות הציר בכך שהעבירו לרשותם מקצת מן השטחים שנלקחו על פי הסכם טריאנון בסוף מלחמת העולם הראשונה, מצ'כוסלובקיה, מיוגוסלביה, וחלק מטרנסילבניה שהיה שייך לרומניה. היום אוקראינה.



משוב
תוספות, הערות, הארות לתכנים שבאתר אפשר לשלוח למחברת פנינה מייזליש באי מייל הבא pniname55@gmail.com

רעיונות, הערות, הארות לנושאים הטכניים שבאתר אפשר לשלוח לצביקה שורצמן באי מייל הבא relationet@gmail.com

ייעשה מאמץ להענות בהקדם לכל התייחסות