קאהן, שמואל - קאליש, יחיאל

ka
קאהן, Kahn,שמואל אליהו הלוי.
כיהן כרב באורשה Orsha, , שעל יד ויטבסק, רוסיה הלבנה. נספה בשואה.
מקורות: אלה אזכרה, ז, עמ 79;
קאוועלט (קובלט?), אלימלך.
היה ראש ה"קיבוץ" של חסידי ברסלב בוורקה, Warka‏, שבאזור ורשה. נספה בשואה.
מקורות: יגלניק, שארית יצחק, עמ' ש"ג;

קאלינו, Kalino, מרדכי, "מוטל'ה וישגרודר".
היה מתלמידיו של ר' אברהם בורנשטיין, בעל "אבני נזר". גר בוישוגרוד ,Wyszogród, שבאזור ורשה. ואת כל ימיו הקדיש ללימוד. בשלב מסויים תמך בו מבחינה כספית הרב נתן שפיגלגלאס (ע"ע) מוורשה, שבאותה העת היה עשיר מופלג. בתרצ"ב-תרצ"ד,1934-1932, הוא התכתב עם ר' יוסף רוזין, בעל "צפנת פענח" בנושאי הלכה שונים. האגרות הללו יצאו לאור בתרצ"ז,1937, בספר "מכתבי תורה". השתתף בירחון התורני "עמק ההלכה" שיצא לאור בוורשה. נספה בטרבלינקה.
מקורות: אלה אזכרה, ז, עמ 168-163; אלברג, ורשה של מעלה, עמ קלט-קמה;

קאליר, Kalir,שלמה צבי.
היה רבה האחרון של סוחובולה, Suchowola, שבווהלין. היתה לו גם השכלה כללית. נוסף לתפקידו כרב מילא בעיר גם תפקידים ציבוריים שונים. כשנכנסו הגרמנים לעיר הם התעללו בו. נספה בשואה.
מקורות: סוחובולה, עמ 45-46;

קאליש, Kalish,אברהם,
בן מנחם, הרב מאמשינוב, ,Amshinov, Mszczonów שבאזור ורשה. משושלת וורקה. היה אדמו"ר ברדומסק, Radomsko, Radomsk, שבאזור לודז'. התרחק מענייני העולם הזה. בדרך כלל דבקו בו האנשים מדלת העם. הוא נעשה רבם של האנשים הפשוטים, והקיף את עצמו במניין של קבצנים שהיו בני הלוייה שלו. כשכבשו הגרמנים את העיר הם הציקו לו מאד. כמה איכרים לא יהודים שלחו לו ירקות ופירות, והוא חילק אותם לעניים. החסידים הסתירו אותו זמן מה. ערב חיסול הגטו הוצע לו לעבור לגטו אחר, אך הוא סרב. כשנפטר זכה לבוא לקבר ישראל. לפי גרסה אחרת נספה בטרבלינקה.
מקורות: אלפסי, עמ 184; החסידות מדור לדור, ב, עמ 394; אלה אזכרה, ו, עמ 17-14; יזכור לקהילת רדומסק, עמ 106-107; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ מה;

קאליש, דב בער, בן שמעון.
בתרפ"ט,1929, נתמנה לאדמו"ר מסקרנייביץ-לויביץ, Skierniewice-Łowicz, שבאזור לודז'. כשישב בלויביץ הקים שם את ישיבת "שם משמעון", על שם אביו, שהוציאה לאור כתב עת תורני משלה, שבו נדפסו דברי תורתו של הרבי שנאמרו בשבתות ובחגים. כשכבשו הגרמנים את פולין דחה את הנסיונות להצילו. כך לפי אלה אזכרה. לפי אלפסי הבטיחו הגרמנים להצילו תמורת 50.000 דולר. הם הטיסו אותו במטוס, נחתו בדרך והרגו אותו ואת כל משפחתו. לפי פנקס הקהילות היה בגטו ורשה. שם המשיך את פעילותו וניהל בחשאי את חצרו – סקרנייביץ – ועודד את חסידיו באופטימיות שלו ובעמידתו המכובדת.
מקורות: אלה אזכרה, ג, עמ 186-182; אלפסי, עמ 184; החסידות מדור לדור, ב, עמ 396; פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 142, 166;

קאליש, יחיאל חיים יצחק ישראל, בן מנחם מנדל.
בתרע"ט,1919, התיישב באוטבוצק, Otwock שעל יד ורשה, הקים בה בית מדרש והיה נותן בו שיעורים. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 185; החסידות מדור לדור, ב, עמ 396; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ רב;