תאומים, לוי - תרשיש,חיים

te

תאומים, משה, בן אברהם.
היה רב בקריסטינופול, Ktystonopol, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 494;

תאומים, משה, בן יצחק.
סייע לאביו שהיה רבה של קריסטינופול,Ktystonopol, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה (יתכן שהוא ומשה תאומים בן אברהם הם אותו האדם).
מקורות: וונדר, ה, עמ 690;

תאומים, נפתלי הירץ, בן יונה.
נולד בתרפ"א,1921. היה רבה האחרון של וילקיה אוצ'י, Wielkie Oczy, שבגליציה המזרחית. נספה בתש"ג.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 188; וונדר, ה, עמ 692-691;

תאומים-פרנקל, Teomim-Frenkel ,אליהו, בן יהושע השל.
נולד בתרל"ז,1877. הוסמך להוראה על ידי ר' יצחק שמלקיש, רבה של לבוב ור' שלום מרדכי הכהן שבאדרון מברז'אן, Bereżne. שנים רבות עסק בייצוא עצים מיערות פולין דרך נמל דנציג, וראה ברכה בעמלו. אך המדיניות הכלכלית שנקטו שלטונות פולין באותן השנים גרמה לו שירד מנכסיו, ובתרפ"ד,1924, נתמנה לרבה של פשבורסק, Przeworsk, שבגליציה המזרחית. אף שלא בא ממשפחה חסידית היה נוסע אל כמה מאדמו"רי גליציה, ובעיקר אל ר' אהרן רוקח מבעלז. כשפרצה מלחמת העולם השניה נמלט לרוהטין, Rohatyn, שהיתה בשטח הכיבוש הרוסי. בימי הכיבוש הגרמני השתדלו אנשי העיר להחביא אותו. אך הגרמנים מצאו את הבונקר שבו הוא הסתתר עם בני משפחתו, והם נספו ביום הכיפורים תש"ג,1942.
מקורות: אלה אזכרה, ג, עמ 107-104; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 298, 299; זיידמן, אישים, עמ 44-40; וונדר, ד, עמ 311-308;

תאומים-פרנקל, אלימלך, בן יהושע השל.
נולד בתרמ"ה,1884. בתרע"ב,1912, נתמנה להיות רבה של יאברוב, Jaworow, שבגליציה המזרחית. הוא נשא לאשה את שפרה, בתו של רב העיר מנחם מוניש באב"ד, בעל "חבצלת השרון" ובתרע"ב,1912, נתמנה להיות רבה של העיר, במקום חותנו שעבר לכהן בטרנופול. אחרי מלחמת העולם הראשונה מילא תפקיד חשוב בשיקום הקהילות היהודיות בגליציה שנפגעו במלחמה, ועבד עם נציגי הג'וינט שבאו מאמריקה. זיידמן (עמ 48-47), מציין שלהרמת מעמדו תרמה אשתו שפרה. היא היתה אשה משכלת, עסקה הרבה בענייני הציבור בעיִרה, ועמדה לימין בעלה בכל ענייני הנהגת הציבור ובקשרים עם השלטונות. באב תרע"ד,1914, השתתף בלבוב באסיפה של רבנים שנועדה להכין את הקרקע ליסוד אגודת ישראל בגליציה המזרחית, אך לפני מלחמת העולם השניה התרחק מן הפעילות בתחום הזה, והתקרב על הרבי מבעלז. נספה בבלז'ץ ביום הכיפורים תש"ג,1942.
מקורות: אלה אזכרה, ג, עמ 116-108; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 275, 276; וונדר,ד,עמ 314-311; זיידמן, אישים, עמ 54-45

תאומים-פרנקל, יהושע פייבל, בן יעקב.
נולד בתרנ"ב,1892. מתרפ"ט,1929, היה ראב"ד בפודגורז'ה-קרקוב,,Podgórze וזמן מה ניהל שם ישיבה. כשפרצה מלחמת העולם השניה נמלט לגליציה המזרחית שנכבשה בידי הרוסים ומשם גורש לסיביר. נפטר בתורכסטן באייר תש"ב,1942.
מקורות: וונדר, ד, עמ 329-328;

תאומים-פרנקל, מרדכי, בן שמחה (ע"ע).
בתרצ"ז,1937, נתמנה להיות רבה של יבוז'נה, Jaworzno, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 334; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 204;

תאומים-פרנקל, שמחה, בן שמשון אלתר.
נולד בתר"ל,1870. היה ראב"ד בסקאווינה, Skawina, שבגליציה המערבית. בימי מלחמת העולם הראשונה היה בווינה. בימי מלחמת העולם השניה היה בקרקוב, ושם היה חבר בוועד הרבנים. כשהוקם שם הגטו, באדר תש"א,1941, היה בין אלה שהקימו חברת עזרה ליהודים שנושלו מעבודתם ומנכסיהם. קיים קשרים עם פולנים, מחוץ לגטו, והם העבירו לו מצרכי מזון. לפי וונדר הוא דאג להציל את ספר התורה של הרמ"א והבריח אותו אל מחוץ לגטו. נפטר בגטו קרקוב בשבט תש"ב, והובא לקבר ישראל.
מקורות: וונדר, ד, עמ 337-336;

תאומים-פרנקל, שמעון אלתר, בן שמחה (ע"ע).
נולד בתרס"ב,1902. בין שתי מלחמות העולם היה רבה של סקאווינה,Skawina, שבגליציה המערבית. נספה במחנה ריכוז בטבת תש"ה,1945.
מקורות: וונדר, ד, עמ 341-338; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 288;

תלמוד, Talmud,צבי אלימלך.
היה תלמידו של הרב מאיר שפירא בישיבת חכמי לובלין. היה ביודנראט בגטו לובלין, ומשם גורש למיידאנק. שם התקין לוחות שנה, ושלח אותם לאנשים במקומות העבודה. גם אפה לעצמו מצות בפסח.
שם אמר:
אילו היו השמים פלדה נחושה, ואילו נמצא שם שומע ורואה לשוועתם ובכייתם של הנשים והילדים,והשמים לא נזדעזעו, ולא ירד מהם מושיע – סימן שאין בשמים כלום.
מקורות: לובלין, עמ 737; נחמן בלומנטל, תעודות מגטו לובלין, יודנראט ללא דרך, עמ 144, 361, 362;

תמרת, Tamrat,אהרן יצחק.
כיהן כרב במיילישצ'ה, Mielejczyce, שבווהלין. נספה בטרבלינקה בנובמבר 1942.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה,ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 423;

תרשיש,Tarshish,חיים.
נולד ביאסאי,Jejse,שברוסיה הלבנה. היה ראש ישיבה בברסלב-ברעכסלאווה, Brasław, Braslav, שבאותו האזור. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 191, 367; אמש שואה, עמ 487;

[1] סיוון תש"ד.מן התאריך הזה ניתן ללמוד שיתכן שהרב שפירא הצליח לברוח מפולין להונגריה, ומשם גורש לאושוויץ.