קלינגברג, שֵם - קמינסקי, השל

kk
קלינגברג, שֵם, בן אברהם מרדכי.
נולד בתרל"ב,1872. נקרא "שם", כי על פי הידע שהיה בידי זקנו, ר' יצחק אייזיק מקומרנה, היה שם בן נח המליץ על עם ישראל באותה השנה, ובכך היה משום האצלת התפקיד על הרך הנולד. מתרע"ח,1918, כיהן כאדמו"ר מז'אלושיץ, ,Dzialoszyce בקרקוב. ביתו שימש מרכז לתורה ולחסידות, ואת תלמידיו המובחרים לימד קבלה. כשנכנסו הגרמנים לקרקוב היה ברשימת הרבנים שהיו מבוקשים על ידיהם, במסגרת מדיניותם לאסור את האליטה הרוחנית של היהודים ולשבור אותה. לכן נמלט משם והסתתר שנתיים בנפלומיץ, Nieplomice, הסמוכה. כשהוקם הגטו בקרקוב באדר תש"א, מרץ 1941, נאלץ לחזור לשם, והמשיך לתת בסתר את שיעוריו. כעבור חדשים אחדים גורש למחנה פלאשוב,Płaszów, שעל יד קרקוב. נספה בכ"ח בניסן תש"ג,1943. לפני שנרצח אמר וידוי ו"שמע ישראל, ואמר ביידיש ובאחר כך בעברית: הלוואי ואהיה הקרבן האחרון של העם היהודי.
מקורות: וונדר, ד, עמ 528-525; אדמו"רים, עמ 287-289; אלה אזכרה, ז, עמ 270-266; פנינה מיזליש, מי כמוך באלמים ה'; החסידות מדור לדור, א, עמ 333; קארל, קראקא, עמ 348; בוסאק, בין צללי עיר, עמ 215;

קליינהנדלר,Kleinhandler ,שלמה, בן הרב דוד.
אחרי מלחמת העולם הראשונה היה רבה של זבורוב, Zborów, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה עם כל בני משפחתו ועם כל בני הקהילה.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;

קליינר,Kleiner,אליעזר.
בשנות השלושים של המאה העשרים היה רבה של סלשץ'-זוטא, Sieliszcze Male, שבווהלין. נספה עם כל בני קהילתו באלול תש"ב, אוגוסט 1942.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;

קליר, Kalir, Klir,צבי.
היה רבה האחרון של סוחובולה, Suchowola, שעל ידי ביאליסטוק.
הגרמנים התעללו בו ואחר כך רצחו אותו.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 466, 467;

קלנברג, Kahlenberg, משה, בן אברהם יהודה לייבוש.
נולד בתרמ"ב, 1882, בסקאלאט,Skalat stary, שבגליציה המזרחית. תחילה כיהן כרב באחת העיירות בבוקובינה. בימי מלחמת העולם הראשונה נמלט לבודפשט, ושם היה רב בחבורת "לינת הצדק". אחר כך עבר לווינה, ושם נתמנה לרב של חבורת "קהל חסידים" ומגיד מישרים בקלויז של חסידי סדיגורה. אחר כך עבר לצרפת, ובתרפ"ט, 1929, התקבל כרב של קהילת "קהל יראים" במץ, Metz, שבמזרח צרפת (לפי פאול לוי בקהילת "עדת ישורון"), והיה מעורב בכל הפעולות שהתקיימו שם ובכל בתי הכנסת של יוצא מזרח אירופה ומרכזה בעיר. עם עליית הנאציזם היה ביתו, שהוחזק על ידי אשתו גיטל, פתוח לכל הפליטים הרבים שהגיעו לשם מן המקומות בהם נרדפו. בתרצ"ה, 1935, ערך את דרשותיו והוציא אותן לאור בספר "דרש משה". הן הושפעו משורשיו החסידיים וגם מרוחה של היהדות החרדית במערב אירופה. כשפרצה מלחמת העולם השניה גורשו היהודים מאותו האזור לתוך צרפת, והוא נמלט לבורדו, ,Bordeaux שהיתה באזור החופשי של המדינה. ביתו נעשה למרכז של הפליטים היהודים, והוא שימש כמוהל לכל הילדים שבסביבה. בתחילת תש"א, 1940, גורש למחנה לה לאנד, Le Lande, שבצפון צרפת. שם הקים בית כנסת ותלמוד תורה, ארגן ת"ת לילדים, ערך טקסי בר מצוה, דאג לאוכלי המזון הכשר, וביקש שישלחו לו מצות לפסח. בתוקף תפקידו כרב היה לו אישור לצאת ולהיכנס אל המחנה. ב- 26 לאוקטובר 1941 הוא נעדר מן המחנה כשישה שבועות, והסברה היא שבאותה העת סיכן את עצמו כדי למול את התינוקות היהודים שנולדו באזור. בערב ראש השנה תש"ג, 1942, גורש למחנה דראנסי ומשם לאושוויץ. ממחנה לה לאנד לנד נשתמר כתב היד של הדרשות שלו, וממנו עולה תיאור מיוחד במינו של החיים במקום. אחרי מלחמת העולם מצאו אותו חוקרים ממכון יווא, Yivo , שבארצות הברית. ולאחרונה פירסמה אותו אסתר פרבשטיין בספר ידי משה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 547-544; פרבשטיין , אסתר, ידי משה, דרשות במחנה הסגר בצרפת בימי השואה. Paul Levi, p 386-386

קלנקוביץ' (קלנקביץ),Klenkowitz-(Klenkewitz) ,אייזיק יעקב.
מתרס"ד,1904, כיהן כרבה של דרוהיצ'ין, Drohiczin, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 244; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 263 ;

קלפפיש,Klapfisch,Klapfish,אליעזר ליפא.
נולד בתרל"ח,1878, או בתר"מ,1880. בערך בתר"ע,1910, היה רב בלובאשוב, Lubiszow, שבגליציה המזרחית. אחרי מלחמת העולם הראשונה היה רב צבאי. ואחר כך רב בבריסק, Brisk, Brest Litowsk, שבווהלין. שם השתדל לבטל גירות שונות שהשלטון הפולני הטיל על היהודים. בימי הכיבוש הנאצי, כשהיה בגטו, ארגן עזרה לנזקקים. נפטר בח' באלול תש"ב, והובא לקבר ישראל.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;

קלצקי,Klecki,יוסף חיים.
נולד בתרל"ז,1877. למד בישיבות בריסק וסלובודקה. לפני מלחמת העולם הראשונה ניהל את הישיבה באיביה, Ivye, שבווהלין. אחרי מלחמת העולם הראשונה חזר לעירו, והקים שם את הישיבה עם הרב אברהם יצחק מינקין (ע"ע) ואחרים, ושם למדו לא רק גמרא, כי אם גם תנ"ך ולימודי קודש אחרים. בתרפ"ח,1928, נתמנה לרב בוויאז'ין, Wiazyń, שבאותו האזור, וגם שם הקים ישיבה. נספה בתש"א,1941.
מקורות: ספר זכרון לקהילת איביה, עמ 199; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 310;

קלצקין, Klackin,יעקב קופל,
שימש כרבם של חסידי חב"ד בקרסלבקה, Kraslavka, שבלטביה. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 413; רבני ברית המועצות, 1939-1941;

קמזאר, Kamzar,אהרן.
נולד בתרכ"ח,1868. כיהן כרב באושפול, Oshpol, Užipaliai, שבליטא. נספה עם בני קהילתו באב תש"א,1941.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;

קמחי, Kimchi,אליהו.
בתרפ"ט,1929, התחיל לכהן כרב בנובושויינצ'ני, Novoswięciani\, שבווהלין. היה פעיל בתנועת המזרחי. באוקטובר 1941, כשהובל עם בני עדתו לאתר הרצח, עודד ואתם, וקרא להם ללכת באומץ אל מותם על קידוש השם.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 439, 441; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

קמחי, דוד. נולד בתרס"ג,1903.
היה ב"כולל הרבנים" שעל ידי ישיבת טלז. שם נספה בתמוז תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים, א, עמ רפ;

קמינסקי,Kaminski,השל.
היה ראב"ד בזדונסקה וולה,Wola Zduńska, שבאזור לודז', ובטורבין, Turobin, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: ספר טורבין, עמ 359;