צימרמן ,יהודה - צרניאק, נטע

zi

צימרמן,Zimerman ,יהודה יעקב.
למד ב"קיבוץ" של התלמידים שיסד הרב אהרן באקשט (ע"ע) בסובאלק, Suvałki, שבווהלין. אחר כך היה שם ר"מ בישיבה. נספה בשואה.
מקורות: יזכור בוך סאוואלק, עמ 149;

צינוביץ,Zinowitz,יוסף.
בין שתי מלחמות העולם כיהן כרב באוסטרוב מזובייצק, Ostrow Mazowiecki, שבאזור ורשה. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ורשה, עמ 134;

צינמן,Zinman ,חיים מאיר.
היה רבה האחרון של קושיצה, Koszyce, שבאזור קיילצה. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין קיילצה, עמ 483;

ציפקוביץ'. Zipkowitz.
כיהן עם הרב יעקב יוסלביץ' (ע"ע)ׁבוורנוב, Voranava, Werenów, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 306; רבני ברית המועצות, 1939-1941;

ציפר, Cyper, Cyperucha, אלי.
נולד בתרס"ז, 1908, בימילצי'נו, Yemilchino, Emilchina, שעל יד רובנה. בימי הפוגרומים שהיו שם התייתם, ובתרפ"ב, 1922, הובא לפריס. שם למד בתלמוד תורה, ובתרפ"ז, 1927, קיבל תעודת בגרות. אחר כך למד בבית המדרש לרבנים בפריס, ובתרצ"ב, 1932, הוסמך שם לרבנות. במקביל סיים בסורבון את לימודי התואר הראשון בספרות. הוא שרת בצבא הצרפתי, וכשהשתחרר שימש כרב ממלא מקום בכמה קהילות באזור פריס. בתרצ"ה, 1935, מונה לרבה של ורסאי. ביוני 1939 עזב את ורסאי, ומונה לרבה של דיז'ון. כשפרצה מלחמת העולם השניה מונה לרב צבאי. השתתף בקרבות ונפל בשבי הגרמני. הוא הצליח לברוח מן השבי, ובאוגוסט 1940 ביקש למלא תפקיד של "רב סיעודי" באזור היוּרה, קרוב לשווייץ. ב- 1940 מונה כעוזר לרב הראשי ויקטור מארקס באזור פריגו, Périgueux
ב- 1941 אירגן בכל האזור שיעורי תורה, וביקר בכל הקהילות שהיו פזורות שם. בהיותו "רב סיעודי" ניסה לעזור ליהודים שהיו כלואים במחנות ההסגר בדרום צרפת. במאי 1943 הצטרף לרזיסטאנס, המחתרת הצרפתית, ומונה לסרן.
בפברואר 1944, אחרי שהרב ויקטור מארקס נאסר בידי הגרמנים, הוא התמנה להיות הרב הראשי של כל אזור פריגו. ב- 8 באפריל 1944, יום א של פסח, אסרו אותו הגרמנים בביתו.חודש ימים היה עצור במחנה צבאי באותו האזור. אחר כך הועבר למחנה דראנסי, וב- 15 במאי גורש לקובנה, שם נספה.

מקורות: Paul Levii, עמ; 377-375;


צירלסון, Zirlson,יהודה לייב, בן משה חיים.
Zirlsonנולד בתר"ך,1859, ברוסיה הלבנה. למד בישיבות בליטא. בתר"מ,1880, נתמנה כרב וכ"רב מטעם" בפרילוקי,Priluki, שבאוקראינה. בתרס"ח,1908, נתמנה לאב"ד בקישינייב,Chişinău,שהיתה עיר הבירה של מחוז מולדובה (בין שתי מלחמות העולם רומניה. היום אוקראינה). בתר"ע,1910, נבחר להיות רבה הראשי של העיר. באותה השנה היה היושב ראש של ועידת הרבנים שהתקיימה בפטרבורג (היום סנקט פטרסבורג). בתרפ"ב,1922, נבחר לפרלמנט הרומני. הוא מילא תפקיד חשוב בחייה של יהדות בסרביה, ובחייה של יהדות רומניה בכלל. הוא היה אחד המנהיגים הבולטים של אגודת ישראל ברומניה, ומקורב גם לשלטונות הרומניים. היה פעיל באגודת ישראל, אך אהד את הרעיון של ישוב הארץ. היה חבר בסנאט הרומני, כנציגם של יהודי עירו. בתרפ"ג,1923, הקים בעיר גימנסיה עברית חרדית, "מגן דוד", שפעלה עד תרצ"ה,1935. בימי השלטון הקומוניסטי,1939-1941, ירדה שם קרנו כמנהיג רוחני ופוליטי. נספה בהפצצה של הגרמנים על קישינייב בתמוז תש"א,1941.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1941; פנקס הקהילות, רומניה, כרך ב, עמ 297, 307, 406, 408, 410;

צכנוביצקי (צעכאנאוויצקי) Zechanowski,ישראל.
נולד בתרס"ד,1904, במינסק, Minsk, שברוסיה הלבנה. למד בישיבת פוניבז'. נספה באלול תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים, א, עמ רפט;


צלילכין, Zeleliachin ,משה.
כיהן כרב בטריסק, Trisk, Trijsk, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 100;

צנברג, Zenberg,אברהם עבר (כך!), בן מאיר שלום.
נולד בתר"ו,1846. שנים רבות היה רבה של סקולה, Skole, שבגליציה המזרחית. היהודים והלא יהודים רחשו לו כבוד רב. גווע מרעב בין יום הכיפורים לסוכות תש"ג,1942, והוא בן 97.
מקורות: וונדר, ד, עמ 808-807;

צפתמן (צפסמן), Zfatman (Zfasman),משה דב (בער).
נולד בתרמ"ח,1888 (לפי אשרי בתרנ"ד,1894), בפיוטרקוב, Piotrków Trybunalski, שבאזור לודז'.למד בישיבת סלובודקה, ואחר כך היה משגיח רוחני בישיבות פוניבז' וקופישוק, Kupishki, שבליטא. לפי אשרי היה המנהל של ישיבת פוניבז'. נספה עם חורבן הישיבה באלול תש"א, אוגוסט 1941.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 184; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 95, 235;אשרי, ממעמקים, א, עמ רפ"ב; אשרי, חורבן ליטע, עמ 279, 280;

צ'רניאק, Cherniak,יוסף, בן שלום שכנא.
מתרצ"ח, סוף 1937, כיהן כרב במצ'יוב, Maciejów, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 137; רבני ברית המועצות, 1939-1991,

צ'רניאק, ישראל יעקב.
למד בישיבה ברז'יצה,Rezekne, שבלטביה, הגיד שיעור בישיבת ריגה, וכיהן כרב במריינהויז-וילאקי,Marienhausen-Vilaka , שבאותו האזור. פעל למען החינוך החרדי בלטביה. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 409; רבני ברית המועצות, 1939-1991;


צרניאק, נטע.
היה גיסו של הרב אהרן ואלקין (ע"ע). היה אב"ד בדמיטרובקה Dmitrovka, Dmitriyevka, Delijer, שעל יד אודסה. נספה בשואה.
מקורות: סורוצקין, מאזניים למשפט, עמ 5;