רבינוביץ, אלתר - רבינוביץ, ח

ra
רבינוביץ, אלתר (אלטר), בן יוסף אליעזר.
נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 295;

רבינוביץ, אלימלך משה יחיאל הכהן, בן נתן דוד.
הרב מזאוויירצ'ה, Zawiercie. אזור זגלמביה. היה גיסו של הרב ישעיה שפירא (האדמו"ר החלוץ). מילא את מקומו של אביו כאדמו"ר בפארצ'ב, Parczew, שבאזור לובלין. קרב אליו אברכים ובני נוער רבים. היה באושוויץ שלוש שנים, וגם שם הקפיד ללמוד ולהתפלל בכל יום בטלית ותפילין. כמה מחברי הקבוצה המחתרתית שפעלה שם דאגו לו לעבודה נוחה, שאפשרה לו להקדיש זמן ללימוד תורה ולקיום מצוות. מאושוויץ הועבר למחנה גרוס-רוזן. נספה בבוכנוולד זמן קצר לפני השיחרור.
[1]
מקורות: אלפסי, עמ 143; ספר זכרון / אנדעק בוך ק"ק זאוויירטשע והסביבה, עמ 395-392;

רבינוביץ, אלימלך אריה הכהן, בן יחזקאל.
שידלוב
, Szydłów. אזור לובלין. מילא את מקומו של חותנו יעקב בידרמן ברבנות ובאדמו"רות. כשגורשו היהודים מעירו הוא הסתתר אצל איכר פולני תמורת כסף רב. חלאחר מכן התחרט האיכר וגרש ואתו מביתו.לאחר מאמצים רבים הוא הצליח להגיע למחנה פלאשוב, Płaszów, שעל יד קרקוב, ושם עבד בבית חרושת. משם הועבר למטהאוזן, ושם נספה.
מקורות: אלפסי, עמ 195; החסידות מדור לדור, ב, עמ 427; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 556; יזכור לקהילת רדומסק, עמ 94; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ רמו;

רבינוביץ, אליעזר יהודה, בן מרדכי יצחק אייזיק.
נולד בתרל"ט,1879. לפי "יהדות ליטא" בתר"מ,1880. מתר"פ,1920, כיהן כרבה של ממל, Kleipėda, Memel, (לחברי אגודת ישראל בממל היה רב משלהם, כי לטעמם היה הרב רבינוביץ יותר מדי ציוני) שבליטא. היתה לו גם השכלה כללית. כתב מאמרים בירחון "הפלס", בקבצים תורניים נוספים, ובעיתון של המזרחי "אידישע שטימע" שיצא לאור בקובנה. היה חבר מרכז המזרחי בליטא. היה לו רשיון עליה לארץ, אך כיבושה של ליטא בידי ברית המועצות בקיץ 1940 מנע ממנו לעלות. הספיק לשלוח לארץ ספרים רבים מתוך ספרייתו. עם כניסת הגרמנים לליטא, ביוני 1941, גורש עם בני קהילתו לקיידאן,Kedainiai, ושם נספה. בני משפחתו שבארץ הוציאו לאור את חידושי תורתו שהיו פזורים במקומות שונים בספר "עין יהודה" (ירושלים, תש"ח).
מקורות: אנציקלופדיה של הציונות הדתית, ה, עמ 533-531; אלה אזכרה, ו, עמ 102-98; יהדות ליטא, ב, עמ 89; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 383; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

רבינוביץ, אפרים פישל, בן נתנאל.
נולד בתר"ן,1890. למד בישיבה של ר' מאיר יחיאל הלשטוק מאוסטרובצה, Ostrowiec, שבאזור לובלין. אחר כך היה רב ודיין בלודז', והתמחה גם כבורר בדיני ממונות. אחרי מלחמת העולם הראשונה טיפל הרבה בענייניהן של העגונות. היה בגטו לודז', ובערב ראש השנה תש"ג,1942, גורש למחנה השמדה עם אחרוני הרבנים ששרדו שם.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 124-122;

רבינוביץ, בן ציון, בן הרב יוסף אליעזר.
וירזבניק
, ,Wierzbnik-Starachowice אזור לובלין. היה חתנו של רבה של העיר, הרב זילברשטיין שבשנות השלושים של המאה עשרים נסע לזמן קצר לאמריקה, והשאיר אותו כממלא מקומו. הרב זילברשטיין השתקע בקנדה,ולימים נעשה רבה של טורונטו, ומינויו של הרב רבינוביץ אושר למעשה. אשתו, הרבנית גוטעלע, היתה עזר כנגדו בניהול ענייני הקהילה. כאן עזרו לה הנסיון שרכשה בבית אביה, וגם התבונה שנתברכה בה. בט"ז בחשון תש"ב, 1941, גורשו כל יהודי העיירה לטרבילינקה, ובהם הרב רבינוביץ ורוב בני ביתו.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 295; ספר וירזבניק-סטרכוביץ, עמ 41;

רבינוביץ, זיידל, בן האדמו"ר משה אהרן מקוברין, Kobrin, ווהלין.
היה רב בקוידנוב,Keidanov , ,Dzerzhinsk שברוסיה הלבנה. נספה בשואה.
מקורות: ספר קוברין, מגילת חיים וחורבן, עמ 267;

רבינוביץ, ח.
כיהן כרב בקונסקיה-קינצק, Końskie, שבאזור לודז'. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 242;
[1] סיפורו דומה מאד לזה של שלמה אלימלך רבינוביץ