מארילס, אלעזר - מה יפית, שמחה

ma
מארילס, אלעזר, בן שמעון.
ירוסלב, Jarosław, גליציה המזרחית. אחרי מלחמת העולם הראשונה השתקע בברלין, ושם כיהן כאדמו"ר מירוסלב. ב-1938 גרשו הגרמנים אותו ואת שאר היהודים אזרחי פולין שחיו בגרמניה לזבונשין, Zbąszyń, שבאזור פוזנן בפולין, ומשם חזר לעירו. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 168;

מארילס, ישראל, אריה לייב, בן שמעון.
בימי מלחמת העולם הראשונה נדד לווינה. אחר כך חזר לגליציה, והיה אדמו"ר בירוסלב, Jarosław, שבגליציה. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 168; החסידות מדור לדור, א, עמ 355; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ תקפה;

מארילס, מנחם בנימין, בן דוד.
מתרצ"ח,1938, מילא את מקומו של אביו כאדמו"ר בירוסלב, Jarosław, שבגליציה. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 168; החסידות מדור לדור, א, עמ 356; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ פא;

מארק, Mark,אברהם יעקב.
נולד בתרמ"ד,1884, באיסטריקIstrik , שבגליציה המזרחית, ובגיל עשרים הוסמך לרבנות בידי הרב בנימין וייס מצ'רנוביץ. למד בבית המדרש לרבנים בווינה וסיים אותו, ובאותה העת למד באוניברסיטה של וינה, וקיבל תואר ד"ר לפילוסופיה. בימי מלחמת העולם הראשונה שימש כעוזרו של הרב בלינץ שבאוסטריה, וכרב במחנה שהיה על יד העיר ובו היו הרבה פליטי מלחמה יהודים מגליציה ובוקובינה. מתרע"ח,1918, עד תרפ"ו,1926, שימש כרב בביאלה,Bielsko-Biała, שבגליציה המערבית-שלזיה, וכמורה לדת היהודית בבתי הספר התיכוניים. באותה השנה נבחר כרבה הראשי של צ'רנוביץ. היה חבר בהנהגת המזרחי ברומניה. כשפלשו הגרמנים לצ'רנוביץ ביולי 1941, הם אסרו אותו ועינו אותו. הם הביאו אותו אל הגג של בית הכנסת, כדי לחזות בשריפתו, ואחר כך ירו בו. על כך העידה אלמנתו במשפט אייכמן.
מקורות: אנציקלופדיה של הציונות הדתית, ג, עמ 304-305; יעקב גלר, העמידה הרוחנית של יהודי רומניה בתקופת השואה, עמ 77, 117, 330, 348; ספר הזכרון לבית המדרש לרבנים בווינה, עמ 77; רבני ברית המועצות 1939-1991;

מגיד, Magid, קלמן, בן אליעזר.
נולד בתרל"ד,1874. לפי אשרי בתרל"ב,1872. למד בישיבות סלובודקה וטלז. בתרס"ב,1902, נבחר כ"רב מטעם" בארמיאנסקArmyansk, , שבאוקראינה. בימי מלחמת העולם הראשונה פעל במסירות נפש להצלת יהודים. אחרי המהפכה הבולשביקית חזר לליטא, ושימש כרב בקרוז',Kražiani . היה בנשיאות אגודת הרבנים בליטא ומראשי המזרחי בליטא. ניסה לאחד את המזרחי עם אגודת ישראל. בכנס האחרון של איגוד רבני ליטא, שהתקיים ב- 1940, נבחר לנשיאות. היה רבה האחרון של ואקשנה, Vekshna, שבליטא. הגרמנים התעללו בו ואילצו את הרב מיכאל בלוך (ע"ע) לשפוך על ראשו דלי מים. נספה בתש"א,1941.
מקורות: יהדות ליטא, ב, עמ 66; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 273; אשרי, חורבן ליטע, עמ 261; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

מגידסון, Magidson, יצחק.
למד בישיבת "תומכי תמימים" של חב"ד בליובאוויטש, והיה שד"ר לאסוף "דמי מעמד". כיהן כרב בלודמיר,Wladimir Wolinsk, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: ש"ז ברגר, חסידי ליובאוויטש בווארשה ובאוטווצק ותקופתם האחרונה, שבועון בית משיח; ליובאוויטש וחייליה, עמ'. 348;

מדין,Madin, Medin,אברהם עזריאל.
נולד בתרס"ט,1909. היה רבה של ציטוביאן, Tytuvenai, שבליטא. כשכבשו הגרמנים את העיר, ביוני 1941, שרפו הליטאים את הספריה שלו עם היהודים שהיו בה. אחר כך עינו אותו עד שנפטר. כך לפי "רבני ליטא". לפי "פנקס הקהילות" לקחו אותו הגרמנים לבית הסוהר בראסיין, ושם רצחו אותו. ילדיו נספו ב"אקצית הילדים" בגטו שאבלי.
מקורות: רבני ליטא, עמ 7-6; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 509; ; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

מדליה, Medalia, משה.
היה מחסידי חב"ד ברוסטוב על הדון, Rostov-na-Donu, רוסיה. בימי השלטון הסובייטי הוגלה לסיביר, ושם נעלמו עקבותיו.
מקורות: ש"ז ברגר, בית משיח, גל' 595, ניסן תשס"ז;

מדן, Medan, בן-ציון.
היה רבה האחרון של גלוגוב, Głogów, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 98; וונדר, ג, עמ 723;

מה יפית, Ma Yafit, Ma Yofis, Meyofis.
נספה באקציה הראשונה שנערכה בסלובודקה בספטמבר 1941.
מקורות: אשרי, חורבן ליטע, עמ 50;

מה יפית, אפרים ניסן.
היה רבה האחרון של פנמון, Ponemon, שבליטא. ככל הנראה ברח לקובנה ושם נרצח.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 497; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

מה יפית, שמחה הרץ.
מתרע"ד,1914, כיהן כרב ברובנה,Rovno, שבווהלין, ובתרצ"ד,1934, נבחר כרבה הראשי של העיר, אחרי שבוטלה שם משרת ה"רב מטעם". נספה באקציה הראשונה שנערכה בעיר בחשון תש"ב,1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 194; רובנה, ספר זכרון, עמ 424; רבני ברית המועצות, 1939-1991;