לויטס, אליהו - לוין, מנחם

le

לויטס (לעוויטאס), Lewitas,אליהו נטע.
נולד בתרע"ג,1913. היה מראשי התלמוד תורה בקלם Kelm, Kelmė, שבליטא. נספה באב תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רצו;

לויטס, יקותיאל זלמן.
נולד כנראה בתרכ"ח,1868. בתרס"ג,1903, התמנה לרבה של וקשנה , Vekshna, שבפלך קובנה. בתרס"ה,1905, התמה לרב בדובלן, Dobele, Doblen, שבלטביה. היה רבה האחרון של לינקווה LinkovoLinkuva,, שבליטא. נספה באב תש"א, 1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 361; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

לוין (לעווין),Lewin,אברהם הכהן.
היה רבה של פופיליאן Popilan ,, שבליטא. ביום הראשון לכיבוש העיר בידי הגרמנים, יוני 1941, התעללו בו הליטאים. כעבור זמן מה הועבר לגן העיר, וגם שם התעללו בו. כעבור זמן מה נרצח.
מקורות: רבני ליטא, עמ 6; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 472;

לוין, אהרן, בן נתן.
נולד בתר"ם,1879, בפשמישל, Przemyśl, שבגליציה. בנוסף לימודיו התורניים עמד גם בבחינות הבגרות הממשלתיות. בתרס"ד,1904, נבחר כרבה של סמבֹור, Sambor, שבגליציה המזרחית. בימי מלחמת העולם הראשונה היה בווינה, והוסמך על ידי השלטונות לטפל בפליטים היהודים ששהו בערי השדה. היה ממיסדי אגודת ישראל בפולין וציר בסיים הפולני. בתרפ"ו,1926, נתמנה לרב בריישא,Rzeszów , שבגליציה המערבית, והיה חבר במועצת העיר. כשפרצה מלחמת העולם השניה נמלט לגליציה המזרחית, ומשם ניסה לעבור לרומניה. נרצח בלבוב ב-1 ביולי 1941.
מקורות: אלה אזכרה, א, עמ 63-40; זיידמן, יומן, עמ 176, 188; קהילת ריישא, ספר זכרון, עמ 44-43, 90-86, 158, 233-232, 410-409, 413; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 164;

לוין, בצלאל. נולד בתרס"ח,1908.
כיהן כרב באליטהOlita ,, שבליטא. נספה באב תש"א.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 142; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 15, 218; אשרי, חורבן ליטע, עמ 196;
לוין, זיסל. נולד בתרס"ו,1906. היה מראשי התלמוד תורה של ישיבת קלם, Kelm, Kelmė, שבליטא, ורבה האחרון של גורזד, Gruzdzi, שבליטא. נספה בתמוז תש"א, יוני 1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רצז; אשרי, חורבן ליטע, עמ 208; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 196;


לוין, יהודה.
כיהן כרב באנטלפט,Antolepti , שבליטא. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 150;

לוין, ד"ר יחזקאל, בן נתן.
נולד בתרנ"ז,1897. למד באוניברסיטה של קרקוב, ובמקביל הוסמך לרבנות. היה ציוני. בתרפ"ד,1924, נתמנה לרב בקטוביץ. בתרפ"ח,1928, נתמנה כרבה של קהילת הנאורים בלבוב. כשנכנסו הגרמנים ללבוב פנה אל המטרופוליט האוקראיני שפטיצקי, וביקש ממנו שישפיע על בני עדתו לחדול מלטבוח ביהודים. הוא הסכים להציל אותו, אך הרב לוין סרב לקבל את ההצעה, ונרצח בידי האוקראינים ב-1 ביולי 1941, אחרי שיצא מביתו של שפטיצקי. את בנו קורט הסתירו אנשיו של שפטיצקי באחד המנזרים שבאזור, והוא ניצל.
מקורות: פנינה מיזליש, גם יהודי גם פולני, יומנו של ויקטור חיות, מקומות רבים בספר, ועמ 276, הע' 21; אלה אזכרה, ד, עמ 69-65; Kurt I. Lewin, pp. 11-47. קורט לוין, עליתי מספציה, עמ 25-18; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 28, 30, 36; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 312; הוברבנד, עמ 30; טרונק, יודנראט, עמ 183;

לוין, יצחק. ביאליסטוק.
היה חתנו של הרב חזקיה יוסף מישקובסקי שעלה ארצה. הוא והרב אלתר משה מרדכי בורשטיין מגובורובה,Goworowo(ע"ע), שבאזור ורשה עודדו את בני הישיבות ולומדי התורה לאחוז בנשק. נספה בשואה.
מקורות: גובורובה, ספר זכרון, עמ 65;

לוין, מאיר. נולד בתרנ"ג,1893.
היה רבה האחרון של גורזד, Gruzdzi, שבליטא. נספה בתמוז תש"א,1941.
מקורות: פנקס הקהילות ליטא, עמ 190; ספר גורזד (ליטא), עמ 191;

לוין, מנדל.
נולד בתרנ"ג,1893. כיהן כרב בגורזד,Gruzdzi, שבליטא. נספה בתמוז תש"א,1941.
מקורות: ספר גורזד (ליטא), עמ 191;

לוין, מנחם מנדל, בן צבי (הירש).
נולד בתרנ"ט,1899. היה אחיו של יצחק מאיר לוין, ממנהיגי אגודת ישראל.[1] בתרצ"ה,1935, נבחר להיות רבה של בנדין,Będżin, במקום אביו. נמנה עם חוגי אגודת ישראל. התנגד לבקשתם של הנאצים לעזור בגירושם של מי שהוגדרו על ידם כנכים וחסרי תועלת, ואמר שגם לחולים ולאומללים יש הזכות לחיות. הוא היה במשלוח הראשון של יהודי העיר שעמדו להיות מגורשים לאושוויץ, אך כמה מיהודי העיר הצליחו להשפיע על הנאצים לשחרר אותו. הוא חזר לביתו, אך לא שב לאיתנו, והסתגר בתוך עצמו. גורש לאושוויץ באוגוסט 1943, עם המשלוח האחרון של יהודי העיר.
מקורות: פנקס בנדין, עמ 189-188; שיחה עם משה גבירץ, מזכיר אגודת ישראל העולמית; מכתבו של חנוך צבי הלוי רובינשטיין מבני ברק;

[1] יצחק מאיר לוין, ממנהיגי אגודת ישראל, עלה ארצה, עם הרבי מגור, בת"ש, 1940. במדינת ישראל כיהן זמן מה כשר הסעד.