רוקח, אריה - רוקח, יצחק

ro
רוקח, אריה לייב, בן אלעזר.
היה רב בדרוהוביץ'-בוריסלב,Boryslaw,Drohobycz, שבגליציה המזרחית, ושימש כגבאי של קופת ארץ ישראל. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 863; ספר זכרון היבניב והסביבה, עמ 167;

רוקח, אריה לייב, בן מאיר.
בין שתי מלחמות העולם היה ראב"ד בסוכוסטאב, Suchostaw שבגליציה המזרחית, וכנראה ניהל שם חצר של אדמו"ר. נספה בטרנופול, Tarnopol , שבאותו האזור, בתש"ג,1942.
מקורות: וונדר, ד, עמ 864; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 349; החסידות מדור לדור, א, עמ 344;

רוקח, זונדל, בן יהודה.
כיהן כאדמו"ר בהרוביישוב, Hrubieszów, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 163;

רוקח, חנוך העניך, בן יוסף דוד.
היה דיין בסאסוב, Sasów, שבגליציה המזרחית. אחרי מלחמת העולם הראשונה עבר לקרצקי, Kerecki,שבקרפטורוס, ושם ניהל עדה של חסידים. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 162;

רוקח, יהודה זונדל.
היה חתנו של שלום רוקח, האדמו"ר מגריידינג - גרודק-יגלונסקי, Gródek Jegelloński, שבגליציה המזרחית. כשנכנסו הגרמנים לעיר הם דרשו מאשתו בת שבע (שבע'לה) להסתובב בבתיהם של היהודים, ולאסוף מהם את טבעות הזהב. שניהם נספו בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 866; ספר גריידינג, עמ 51, 81, 119; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 147;

רוקח, יהודה זונדל, בן אפרים זלמן.
היה אדמו"ר בהרוביישּוב, Hrubieszów, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 163; החסידות מדור לדור, א, עמ 345;

רוקח, יהודה זונדל, בן טודרוס.
היה אדמו"ר בריישא,Rzeszów,שבגליציה המערבית, ובתר"פ, 1920, עבר לחלם, Cełm, שבאזור לובלין. הוא חי בדוחק ונודע ביחסו האוהד לבעלי המלאכה העניים ולמעמד הפועלים. נספה עם חורבנה של קהילת חלם. כשביקשה אסתר קורל לעלות ארצה בראשית שנות השלושים של המאה העשרים, ונתקלה בהתנגדותם של הוריה, חסידי בעלז באזור קרקוב, היא פנתה אליו. ר' זונדל, שהיה קרוב משפחתה, מצא נוסחת פשרה שמיתנה את הניגודים, ואפשרה לה להצטרף אל חבריה החלוצים הדתיים ולעלות ארצה. אסתר קורל-שקדיאל היתה אמי.
מקורות: יזכור בוך כעלם, עמ 326; אלפסי, עמ 160; החסידות מדור לדור, א, עמ 344; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 224; פנינה מיזליש , אלמוגים ושקדים, מקרקוב לירושלים, עמ 72;

רוקח, יהושע, בן יששכר דב.
נולד בבעלז בתרנ"ז,1897. בתרפ"ז,1927, התיישב בירוסלב, Jarosław, שבגליציה, ושם ניהל אדמו"רות של חסידות בעלז. כשפרצה מלחמת העולם השניה ברח לזבורוב, Zborów, שהיתה באזור הכיבוש הרוסי, ושם נספה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 868; אלה אזכרה, ז, עמ 24-27; ספר ירוסלב, עמ 180; החסידות מדור לדור, א, עמ 345; פנקס הקהילות, גליציה המערבית, עמ 217;

רוקח, יוסף יהודה, בן טודרוס.
היה אדמו"ר בלאנצוט,,Łańcutשבגליציה המערבית, ונודע בכינוי "דער זעלנערישער רבי" (הרבי של החיילים), כי החיילים היהודים שהיו בלאנצוט ובסביבה נהגו לפנות אליו ולבקש את ברכתו. כשכנסו הנאצים לעיר הם התעללו בו. נספה בשואה.
מקורות: לאנצוט, חייה וחורבנה של קהילה יהודית, עמ 63, 363; אלפסי, עמ 148; החסידות מדור לדור, א, עמ 344; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ קל;

רוקח, יוסף יהודה, בן יששכר דב.
לובאצ'וב, Lubaczów, גליציה. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 345;

רוקח, יחזקאל שרגא, בן מאיר.
היה אב"ד ביאנובצה נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 344;

רוקח, יצחק, בן נחום אהרן.
היה רבה האחרון של מגירוב, Magierów, שבגליציה המזרחית. נספה בבלז'ץ בתמוז תש"ב,1942.
מקורות: וונדר, ד, עמ 894; החסידות מדור לדור, א, עמ 347;

רוקח, יצחק אייזיק, בן פנחס.
דולינה
, Dolina, Dolyna, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: רוטפלד, משה אליקים בריעה. פרטים דומים כותב אלפסי גם על משה אליקים בריעה פרימר, ע"ע.
יתכן שיש כאן טעות.
יאנובצה. כך כותב אלפסי. סביר להניח שהכוונה לאחת העיירות בגליציה. אך לפי הכתיב הזה לא הצלחתי לזהות את המקום.